או – מה גרם לי, מלכת המבוכה ונסיכת ה-״לא עושה מינגלינג״, לפתוח את הפה באודיטורים גדול מול 40 נשים מובילות.
מריצה 80 פעם בראש את שורת ההיכרות שעומדת לצאת מפי הישר אל תוך אוזניהן של 40 הנשים שלוקחות חלק בבית ספר לשיווק דיגיטלי של לאומי וסלונה ומתודלקת בפחד פן אשכח מה אני עושה בחיים ומי אני, ישבתי בכיסא וחיכיתי לתורי. זו הפעם הראשונה בה אני מתכוונת לומר בקול רם את הטייטל החדש שלי. התרגשתי בטרוף.
״פעם הבאה אני מתיישבת בשורה הראשונה״ אמרתי לעצמי ממרומי השורה הלפני אחרונה, ״ככה אוכל לומר את שלי ולהקשיב קשב אמיתי לכל השאר ולא לקבל דום לב עד שיגיעו אלי״.
״הרי למדתי משחק ביורם לווינשטיין ועמדתי ושרתי שירים מקוריים ממעקי הקישקע שלי על במות, אז מה הסיפור במשפט היכרות, מה?!״
אז עשיתי את זה. הצגתי את עצמי.
״אני נועה בן ישי שקד, מפיקה בשבע השנים האחרונות אירועי תרבות וקולינריה. בימים אלה אני מקימה בלוג וחנות אינטרנטית בשם I’M ON IT – ליווי והגעה ליעדים בעזרת פלאנרים – מחברות מהממות המובילות, על ידי הסברים, טבלאות ורשימות למילוי, איך להגיע ליעדים בתחומים שונים כמו חתונה, עסק והריון״.
בזמן אמת זה כמובן נשמע הרבה פחות קוהרנטי.
כשהתיישבתי חזרה בכיסא המתקפל באודיטוריום הכיסא נעצר באמצע הדרך והבאה בתור החלה לדבר, ״לא מכובד להפריע באמצע, לך הקשיבו״ אמרתי לעצמי בעודי תקועה בפוזיציה משונה עם רגלים מקופלות מעלה ואצבעות כף הרגל נוגעות לא נוגעות ברצפה. נימוסים זה כאן.
חיכיתי שתסיים, בדקתי מה מפריע לזה לרדת עד הסוף ולא מצאתי. התיישבתי שוב תוך כדי הפעלת לחץ פיזי מתון. זה ירד עוד קצת ובסוף התיישר לגמרי.
טו מייק א לונג סטורי שורט – מסתבר שגם לי וגם לחברה שישבה לידי החליק הפלאפון אל תוך מנגנון קיפול הכיסא והתרסק בצורה שלא ראיתי כמותה המון זמן. בעצם לעולם. אפילו האיש במעבדה צילם ושלח לחברים. הרגשתי כלוקחת חלק במבחן ריסוק של שתי יצרניות טלפון. רעיון לא רע. אני אציע להן אותו.
אני בטוחה שבמפגש השני או השלישי הייתי מתגברת על הוד ביישנותי והייתי מתחילה ליצור חברויות ולאכול להן את הראש טוב טוב כמו שרק אני יודעת, אבל את העובדה שהצלחתי לצאת מהקונכייה הנפשית והאייפונית כבר במפגש הראשון, אני חבה לשובר הקרח המעניין הזה, או יותר נכון, שובר האייפון. מתוך הסיטואציה ההזויה הזו למדתי שפגועת הריסוק השניה גם היא ילדה לא מזמן, הבנתי יותר לעומק מה היא עושה בחיים ושמעתי פרטים נוספים שסביר להניח שהיו לוקחים לי עוד זמן רב לגלות ללא הריסוק.
מקווה שמשוואת הזירוז הזו תחול על התהליך כולו –
4 שנים הפלאנרים האלה נמצאים לי בקנה, בראש ובלב.
שנה הם נמצאים ברמת הלוח זמנים ודד ליינים שנדחקים על ידי מה שנהוג לקרוא לו – החיים עצמם
אני חושבת שהגיע הזמן להגשים.
