הקשר בין מארי קונדו ואמא שלי – איך תסדרי את הבית בשיטת קון מארי?

לפני כשנה, כחלק מהשתתפות שלי בקורס ״דיגיטליות בעסקים״, כתבתי פוסט בסלונה על השיטה שלי, או יותר נכון של אמי המרוקאית, לסידור הבית, הידועה בשמה – ״מה שאת לא צריכה – להעיף!״.

משפט מוכר כל כך במשפחתנו עד שביום ההולדת האחרון שלה, כחלק ממיתוג האירוע הדפסתי מדבקות עגולות עם משפטים שונים שהיא אומרת וזה היה אחד מהם.

לשיטה של אמי קווים דומים לשיטת ״קון מארי״ – שיטת הארגון של מארי קונדו, יועצת סדר וארגון וסופרת יפנית שמככבת בסדרה שעלתה לא מזמן בנטפליקס.

ומה בין מרוקו ליפן את שואלת??

העובדה שמה שלא משמש ומשרת אותנו יותר – צריך ללכת, ומה שגורם לנו אושר – צריך להישאר, עומדת בבסיס שתי השיטות.

וגם הזרקור על התחושה בסיום תהליך הסידור זהה ב-2 השיטות – תחושה של הקלה, שחרור, סדר וצמצום פיזי שמשפיע ישירות על הנפש. שמחה אמיתית 🙂

סיכוי גדול שאצל אמא שלי לא תמצאו מילות תודה וחיבוק למעיל אשר עשה עבודתו נאמנה במשך 3 שנים, כפי שאפרט בהמשך כחלק משיטת קון מארי, אבל בהחלט – הוצאה של כללל הדברים מהארון החוצה, בדיקה קפדנית של הפריט והחלטה – האם הוא ממשיך איתנו לשלב הבא, או מוצא לו בית חדש.

לראשונה שמעתי על ספרה של קונדו לפני יותר משנה, עומר היה בן 6 חודשים ואני בעיצומו של בניית עסק הפלאנרים, לא ממש מצאתי זמן לקרוא את הספר, אבל לגמרי הרגשתי שאני והבחורה יכולות להיות בסטיז.

עברו החודשים ולא מזמן שוב נתקלתי בה, הפעם על מסך הטלוויזיה בתוכנית שעלתה לא מזמן בנטלפיקס – Tidying Up with Marie Kondo.

אם לומר את האמת – התרגשתי בטירוף כשהתחלתי לראות את הפרק הראשון, כן, כן, דברים שכאלה ודומיהם עושים לי פרפורים טובים בלב, אבל משהו שם לא ממש עבד בפועל. מצאתי את עצמי מדלגת על הרבה חלקים מהפרק כי אני חושבת שמשהו שם עשוי לא מדויק.

בכל מקרה – עדיין עפה עליה ועל ביכולות הסדר והארגון שלה. הכל כל כך סימטרי, נקי, מדויק ונטול פגמים (כמו שכנראה לעולם לא יראה הארון שלי, אבל גם אם יהיה ¾ זהה – קניתי!).

ששת החוקים שעומדים בבסיס השיטה:

1.להתחייב בפני עצמך לסדר המתוכנן

2. לדמיין את הצורה בה את רוצה לחיות – כאן ניתן להשתמש בוויש ליסט שיצרתי וממש לשרטט בראש, שלב אחר שלב, איך נראה החדר, הסלון, איפה מתעוררים, מה יש לנו במקרר ואיזה בגדים אנחנו לובשת. ככל שנדייק את זה בראש, הדרך לשם במציאות תתקדם פלאים. אפשר לשוטט בפינטרסט, עיתונים, כל דבר שנותן לנו השראה – זה ממש יעזור בשלב ההחלטות – ממה להיפטר ומה לשמור בבית, מה מתאים לסגנון החיים שאליו את שואפת ומה פחות.

3. תחילה סיימי להשליך את כל הפריטים שאת לא מעוניינת בהם / לא מפיצים בך שמחה, לפני שמתחילים לסדר

4. סדרי לפי קטגוריות ולא לפי אזורים – אם יש לנו את אותם הפריטים מפוזרים ברחבי הבית זה קשה יותר להחליט אם אנחנו רוצות לשמור אותם, אם הם מביאים לנו שמחה. לעומת זאת, אם נאסף את כל הפריטים מאותה קטגוריה יחד, זה יהיה קל יותר להחליט במה אנחנו משתמשות/צריכות/ממה אפשר להיפטר.

5. בצעי את התהליך על פי הסדר הנכון –

• בגדים
• ספרים
• ניירת
• קומנו –  מטבח, מקלחת, מחסן ושונות
• חפצים בעלי ערך רגשי

6. שאלי את עצמך – האם הפריט מעורר בך שמחה – זה החלק הכי חשוב בשיטת קון מארי. ידוע שיש לנו קשר סנטימנטלי לחפצים שלנו. אנחנו בעצם שואלות – מה התחושות שזה גורם לי כשאני מחזיקה את זה ביד – אם זה גורם לי לעצב, אם זה מוריד אותי, גורם לי להרגיש כבדה, או מעורר ניצוץ של שמחה. זוהי פעולה לא פשוטה ולכן אנחנו מתחילות בדבר היחסית פשוט – בגדים, ואז ספרים, ניירת ורק בסוף ניגשים לחפצים בעלי הערך הרגשי.

מבחינת הפרטיקה –

עוברים על כל הקטגוריות (לפי הסדר מעלה)

מוצאים את הכל החוצה. אם זה בגדים – מוציאים את הכל מכל הארונות, אם זה ספרים – מביאים למרכז הבית את כל הספרים מרחבי הבית וכו׳.

מחזירים חזרה רק את מה שעושה לי ניצוץ של שמחה, עושה לי שמח, משרת אותי, ממלא תפקיד בחיי, אם אני אעבור לידו הוא יעשה לי תחושה נעימה (נינוחות, זיכרון נעים, מוטיבציה, יעלה חצי חיוך)

מה שלא – להחזיק, להגיד לו תודה על הזמן ששירת אותי ולהעביר הלאה (ציניקנים – זרמו 🙂 )

כלל חשוב כשיש ארון משותף הוא להקצות לכל אחד/ת חלק.

וחזרה למרוקו. השנה, אחות של אימי חזרה מהמון שנות מגורים בלוס אנג׳לס והבנתי שהעניין הוא תורשתי כשהיא אחזה בידה אמרה נוספת, שעוזרת בעת סידור ומיון הארון – ״מה שלא לבשת במשך שנה שלמה, כנראה כבר לא תלבשי״. שמתי לכן את זה פה. ממני באהבה 🙂

כשאני מסתכלת על החדר של עומר הקטן אני מבינה שדברים שאת גדלה עליהם פשוט מחלחלים ומוטמעים. מאוד פשוט לראות במבט חטוף על החדר שלו, שכל הצעצועים והספרים שלו מסתכמים ב-2 סלסלאות קטנות ו-3 מדפי ספרים. אז נכון, הוא רק בן שנה וחצי והדברים יכולים להשתנות, אבל בהתחשב בנראות המגירות שלי במשרד, ארונות הבגדים והמטבח, אני יכולה לשער, ולשמוח, שחונכנו יותר לכיוון המינימליזם, פחות אל עבר האגרנות.

אם יש לכן מסקנות ותובנות בנוגע לחיים מסודרים יותר, אשמח לשמוע מכן בתגובות לפוסט, ממש פה למטה.