מה יותר כיף מלסיים שנה, להסתכל על ה- וויש ליסט, רשימת המשאלות, של השנה שחלפה ולראות שכמעט הכל קרה?! אין משתווה לתחושת הסיפוק שאני חשה אל מול רשימת יעדים, משאלות ושאיפות שכתבתי לפני מספר חודשים, שכמעט כולה הושגה, או לפחות התקדמתי משמעותית אל עבר השלמתה. זו איננה תחרות עם עצמי, אלא דיוק והתקרבות מתמדת אל
אני על זה בעסק
למה לא עכשיו? כנסי. קראי. קומי. תעשי.
בתור אחת שכל הוויתה מבוססת על קפה קר וניהול רשימות, זה ועוד דבר או שניים, נוצר מצב לא נעים בו הרשימות החלו מנהלות אותי. אני לא לבד. בסמטאות בברצלונה מצאתי ספר שלם שמדבר על המחלה. חוברת עבה שכולה מוקדשת לרשימות – רשימת הרכישות הכי טובות שלי, ההרגלים שאני רוצה להיפטר מהם, האנשים שאני הכי אוהבת,